תקנות התעבורה, תשכ"א-1961

חלק ג': נהגים
פרק ראשון: פרשנות
170. בחלק זה –
"בית ספר" – בית ספר לנהיגה;
"בעל בית ספר" – בעל רשיון בית ספר שניתן לפי סעיף 15 לפקודה, לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין בחלק זה הוראה מפורשת אחרת;
"הדרכה" – הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית-ספר;
"הוראה" – לימוד עיוני ומעשי בבית ספר;
"מבחן שליטה" – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב;
"מורה מוסמך" – אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה;
"מנהל מקצוע" – מורה מוסמך שניתן לו היתר מקצועי של בית ספר;
"תושב ישראל" – כהגדרת "תושב" בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.
פרק שני: רישוי נהגים
סימן א': בקשה לרשיון נהיגה
171. רשיון נהיגה כאמור בסעיף 10 לפקודה יינתן בהתאם להוראות פרק זה.

(172א) מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במידה סבירה את פניו של המבקש.
(ב) מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה.
172א. לא יחודש רשיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות כאמור בחלק זה כאילו היה מבקש רשיון נהיגה, ובלבד שרשות הרישוי רשאית לפטור אדם כאמור מהבדיקות ומהבחינות, כולן או מקצתן.
172ב. רשות הרישוי רשאית שלא ליתן רשיון נהיגה או שלא לחדש רשיון נהיגה עד שמבקש הרשיון או חידושו יוכיח, לפי דרישתה, כי כל קנס שנתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב – שולם.
173)א) רשות הרישוי רשאית לתת רשיון נהיגה או לחדשו לתקופה שעד עשר שנים; הוראה זו לא תחול על מי –

(1) שהוראות תקנה 196(א) או (ב) חלות עליו ורשיונו יחודש עד למועד שבו הוא חייב בבדיקות רפואיות בהתאם לתקנה האמורה;
(2) (נמחקה);
(3) נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה;
(4) שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים;
(5) שהוא בעל היתר לפי תקנה 190(5), ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(6) שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים;
(7) שניתן לו רישיון לפי תקנה 216 ותקנה 213 חלה עליו, ורישיונו יינתן לתקופה של עד 7 שנים;
(8) שחייב בהשתלמות בנהיגה לפי תקנה 213 ורשות הרישוי אישרה לדחות את ביצועה אחרי שנתן סיבה סבירה לאי-יכולתו לבצעה במועד שנקבע לפי התקנה האמורה, ורישיונו יחודש לתקופה של עד שנתיים בכל פעם, עד שיוכיח כי עבר את ההשתלמות.
(ב) רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(1) או (3) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון.
174. (א) קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה, בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי.
(ב) מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקייים בו אחד מאלה:
(1) נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי הפקודה או לפי כל חיקוק אחר;
(2) נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי תקנה 13(ב);
(3) נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי תקנות 184 ו-185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.
174א. (א) רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו, על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.
(ג) מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.
174ב. (א) עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע, לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים.

(ב) בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו – רשיון נהיגה זמני), לא יחולו עליו הוראות התקנה 174 כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני, אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי תקנה 174 בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי, במקום המיועד לחותמת הבנק.
(ג) הוראות תקנה 173 ו-174א לא יחולו על רשיון נהיגה זמני.

(ד) תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי תקנה 219.
(ה) (בוטלה).
(ו) הוראות תקנות משנה (א)-(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי תקנה 12.
(ז) רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו.
(ח) רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין סעיף 63 לפקודה.
175. על אף האמור בסימן זה, לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו בתקנה 578, אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו.
175א. רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון נהיגה שניתן לפי תקנה 174א למי שאיננו תושב ישראל ואין בידו אשרה תקפה לשהייה בישראל.
סימן ב': רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם
176. רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ"ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן – KW) (14.916 כוח סוס).

176א. (בוטלה)
176ב. (בוטלה)
176ג. (בוטלה)
176ד. (בוטלה)
176ה. (בוטלה)
177.  רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד 25 KW (33.9 כוח סוס) ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190.
178. רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור בתקנות 176 ו-177 ובאופנוע שהספק מנועו עולה על 25 KW (33.9 כוח סוס)

179. רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג –
     (1) בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים בתקנה 189(א);
     (2)  במכונה ניידת, למעט מלגזה, ובבימה מתרוממת ניידת; לעניין זה, "בימה מתרוממת ניידת" – מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988, לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה אליו והיציאה מתוכו אפשריים במצבו התחתון בלבד;
     (3)  במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג;
     (4)  בטרקטורון אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי תקנה 190;
     (5)  ברכב שטח;
     (6)  בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.
     179א. (בוטלה)
     180(א) רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג –

(1)  ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי;
(2)  ברכב כאמור בתקנה 179(2) עד (5);
2(א) בטרקטורון;
(3) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור בתקנה 190(2);
(4) בטרקטור משא;
(5) ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 4,000 ק"ג ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג, אינו עולה על 8;
(6) ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך.
(ב) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג.
181(א) רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג –
(1) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג;
(2) ברכב כאמור בתקנה 180(א)(1) עד (2);
(3) ברכב כאמור בתקנה 180(א)(3) שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור בתקנה 190(3) על פי התנאים האמורים בה;
(4) במלגזה.
(ב) מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179 כנוסחה ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 (להלן – התקנות המתקנות), יהיה רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר.
182. רישיון נהיגה דרגה C הוא רישיון לנהוג –
(1) ברכב כאמור בתקנה 181;
(2) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג;
(3) (נמחקה)
183. רישיון נהיגה דרגה C+E הוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה –
(1)  שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך;
(2)  ברכב כאמור בתקנה 182;
(3)  בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
183א. רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר וברכב כאמור בתקנה 180.

183ב. רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור בתקנה 184(א)(1) ו-(3), באוטובוס זעיר פרטי.

184(א) רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג:
(1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג ומספר מקומות הישיבה, על פי רישיונו, אינו עולה על 16 נוסעים למעט הנהג;
(2) במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר;
(3) ברכב כאמור בתקנה 180.
(ב) (בוטלה)
185. רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג –
(1) באוטובוס;
(2) ברכב כאמור בתקנות 180 ו-184;
(3) ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית.
186(בוטלה)
187(בוטלה)
188(א) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים.

(ב) (בוטלה)
(ג) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה B לאדם שמלאו לו שבע-עשרה שנים.

(189א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 179(1) אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך.

(א1) (נמחקה)
(ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 182 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;
(2) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181(1) במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 182.
(ג) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 183 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;
(2) הוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 182 תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 183.
(ד) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 184 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
(2) סיים שמונה כיתות לימוד לפחות;
(3) הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;
(4) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(5) המציא אישור רפואי כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', מהמכון לבטיחות בדרכים, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;
(6) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה כמשמעותה בתקנה 549 וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;
(7) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 או 181 בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.
(ה) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 185 אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 180 או 181, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה, ואולם אם הוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 183 כנוסחה ערב תחילת התקנות המתקנות, לא יחולו עליו התנאים האמורים בתקנת משנה (ד)(2), (3) ו-(6) ויהיה פטור מבחינה עיונית.
(ו) (בוטלה)
(ז) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 178 אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה.

(ח) לענין תקנה זו ותקנות 190 ו-203(ב), רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו

(ט) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000.
(י) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183ב אלא אם כן המבקש –

(1) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;
(2) סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;
(3) עמד במבחן שליטה.
189א. (בוטלה).
190. רשות הרישוי רשאית לתת היתר –

(1) (נמחקה)
(2) כאמור בתקנה 180(א)(3) אם המבקש –
(א) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;
(ב) מלאו לו 21 שנים;
(ג) הוא תושב ישראל או שניתן לו היתר לפי תקנה 578ב ואישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, ולא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ג1) לעניין היתר לנהיגה באמבולנס – הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, שליטה מלאה בשפה העברית, לרבות קריאה וכתיבה, וכן שליטה בסיסית באנגלית;
(ד) סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי, ולגבי אמבולנסים – שאישר גם משרד הבריאות, ובידו אישור על כך;
(3) כאמור בתקנה 181(3) אם המבקש –
(א) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181 במשך שנתיים לפחות;
(ב) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
(ג) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ד) סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה ובידו אישור על כך;
(4) (נמחקה)
(5) כאמור בתקנה 177 אם המבקש –

(א) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 177;
(ב) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ג) סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(ד) סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי.
ואולם אם היה למבקש היתר לפי תקנה 190(2), יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג);
(6) כאמור בתקנה 179(4) אם המבקש היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179, סיים קורס נהיגה בטרקטורון לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ועמד בהצלחה במבחן נהיגה מעשי בטרקטורון.
190א. (א) רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען:
טור א' – סוגי הרכב טור ב' – התנאים
(1) מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם רישיון נהיגה לפי תקנה 180
העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג, רכב סיור
(2) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים רישיון נהיגה לפי תקנה 181
מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג,
טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי
עולה על 3,500 ק"ג
(3) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים רישיון נהיגה לפי תקנה 182
מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג
(4) אוטובוס רישיון נהיגה לפי תקנה 181 ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים
(ב) ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 (להלן – הצו), וכן ל-4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב, או על פי אישור מאת הרשות לקצין בטיחות, לגבי הרכב של המפעל שבו הוא מועסק או המופעל על ידו; לעניין תקנה זו, "הרשות", "קצין בטיחות" – כהגדרתם בתקנה 579.
(ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי הצו או הסמכת קצין הבטיחות לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב או הרשות, לפי העניין.
(ד) נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9ב לחלק ג' שבתוספת השניה, אשר יואר בזמן תאורה.
(ה) לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו.
סימן ג': בדיקות רפואיות
191. מבקש רשיון נהיגה ייבדק בהתאם לחלק זה; הבדיקה הרפואית תכלול בדיקת מצבו הגופני והנפשי וכן בדיקות כושר אחרות שתורה רשות הרישוי.
192(א) הבדיקה תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס.
(א1) בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה:
(1) הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות;
(2) עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה;
(3) עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק;
(4) אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו בתקנה 216, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו – בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק.
(ב) בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה.
193(א) תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי תקנה 196 יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי.
(ב) לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להעביר את תוצאות הבדיקות לעיונו של רופא או מוסד רפואי שהיא מינתה (בסימן זה – הרופא המוסמך).
193א. רופא במכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות, המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי כאמור בתקנה 15ב(1) ו-(3) לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות רפואיות לפי סימן זה.
194. היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה. הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות כפי שיראה לנכון.
195(א) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה.
(ב) ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.
195א. (א) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן – בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו – המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין.
(ב) קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה.
(ג) דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה  מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.
(ד) נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה.
(ה) המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה.
195ב. אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור בסימן זה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה וכאמור בתקנה 15א.
195ג. (א) רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן – הממצאים).
(ב) סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו.

196(א) בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 182 עד 185 וכן בעל היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 ומורה מוסמך, חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם לסימן זה אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 60 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 70 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.

(ב) בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 70 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחראי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.
(ב1) בעל רישיון נהיגה חייב לעבור בדיקות ראייה כאמור בתקנות 198 עד 201ג בכל פעם שבה הוא מחדש את רישיון הנהיגה שלו אחרי שמלאו לו 40 שנה, כל עוד אין הוא חייב בבדיקות רפואיות לפי תקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין.
(ג) על בדיקות כאמור בתקנה זו יחולו הוראות תקנות 191 עד 195ג.

(ד) לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות כאמור בתקנה זו או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רככ, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו.
197(א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 184 עד 185 או היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190, אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ-40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו-2000 הרץ.
(ב) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה, כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א).
198)א) בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן (Snellen) כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5.
(ב) חדות הראיה לא תהיה גרועה –
(1) מ-6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו-180;
(2) מ-6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 178 ו-181 עד 185, או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

199)א) שדה הראייה לא יפחת –

(1) מ-120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו-180, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia),ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת;

(2) מ-140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי תקנות 178, 181 עד 185, או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

(ב) לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל –
(1) מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית;
(2) מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185, או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.
(ג) בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד).
(ד) בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור בתקנה 195, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות.

200)א) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה בתקנה 198.
(ב) ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה (Anisometropia) למבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190, לא יעלה על 4.5 דיאופטריות.

201(א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(1) ו-199(א)(1).

(ב) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185, או למבקש היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190, הסובל מחוסר עדשה לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(2) ו-199(א)(2).

201א. כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת (Pseudophakia) ייבדק על פי האמור בתקנות 198 ו-199 ויעמוד בתנאים האמורים בסימן זה.
201ב. מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה.

201ג. (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה.

)ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190, למבקש הסובל מראייה כפולה.

סימן ד': בחינות
202. מבקש רשיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור בסימן ג', יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור בתקנה 192, וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה.
203)א) מבקש רשיון נהיגה ייבחן בהתאם לתקנות אלה בבחינה עיונית ובבחינה מעשית.

(ב) מבקש רישיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 178, אשר בידו רישיון נהיגה לפי תקנה 180, פטור מבחינה עיונית, ואם היה בידו רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שלוש שנים לפחות והוא מבקש רישיון נהיגה לפי תקנה 176, יהיה פטור גם ממבחן התנהגות בדרך בבחינה המעשית.
(ג) מבקש רשיון לפי תקנה 176, אשר עבר את הבחינה המעשית בתלת-אופנוע, רשיונו יוגבל לנהיגה בתלת-אופנוע בלבד.
204(א) הבחינה תיערך במקום, בזמן וברכב שתורה רשות הרישוי.
(ב) לא תיערך בחינה אלא ברכב שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי.
(ג) נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה.
(ד) הבחינה באופנוע יכול שתיערך כשהבוחן מלווה עד שלושה נבחנים כאשר הבוחן והנבחנים נוהגים כל אחד באופנוע; לא תיערך בחינה כאמור בתקנת משנה זו אלא אם כל אחד מהנבחנים עמד במבחנים של כושר שליטה ברכב שנערכו במקום שאישרה לכך רשות הרישוי.
(ה) (בוטלה)
205.  בבחינה העיונית ייבחן מבקש רשיון נהיגה, בנושאים אלה כולם או מקצתם:
(1)  דיני התעבורה;
(2)  צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם;
(3)  התנהגות בדרך;
(4)  אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש  והטיפול בהם.
206. בבחינה המעשית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בפעולות אלה כולן או מקצתן:
(1)  התנעה;
(2)  נהיגה ותמרון במצבים שונים;
(3)  עצירה לרבות בלימה;
(4)  נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים;
(5)  התנהגות בדרך;
(6)  טיפול ברכב מנועי.
207(א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 183 ייבחן גם בידיעות על אופן הטענת מטען, הובלתו ופריקתו.

(ב) מבקש רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) וכן מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 184 ו-185 ייבחן גם בכיבוי שריפות ברכב מנועי.

(ג) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 184 ו-185, ייבחן גם בענינים אלה כולם או מקצתם:
(1)  ידיעת השפה העברית המדוברת;
(2)  ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי;
(3)  ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים;
(4)  עקרונות התנהגות של נהג ציבורי;
(5)  הגשת עזרה ראשונה לנפגעים.
207א. (בוטלה)
208. מי שחייב להיבחן כאמור בסימן זה חייב להמציא לבוחן פרטים מלאים ונכונים או תעודות שיידרש.
209. נכשל מבקש רשיון נהיגה בבחינה, רשאית רשות הרישוי לקבוע את המועד שבו ייבחן שנית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום הבחינה הקודמת.
210)א) בשעת הגשת הבקשה להיבחן ישלם המבקש את אגרת הבחינה כמפורט בתוספת הראשונה חלק א'.
(ב) לא התייצב המבקש לבחינה, או התייצב ונכשל בה, ונקבע לו מועד נוסף לבחינה, ישלם המבקש אגרת בחינה כאמור בתקנת משנה (א)
)ג) חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה:
(1)  הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי-התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי יכולתו להתייצב;
(2) הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה;
(3) הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי.
סימן ה': הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה
211.  רשות הרישוי רשאית להזמין בעל רשיון נהיגה להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם –
(1)  בירור כושר הנהיגה שלו לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון;
(2)  בירור נסיבות כל עבירה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע;
(3)  כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה.
212(א) רשות הרישוי רשאית בכל עת להזמין בעל רשיון נהיגה לבדיקה רפואית לרבות בדיקת כושר ולבחינה עיונית ומעשית, והוראות חלק זה – למעט תקנה 209 – יחולו על המוזמן כאילו הוא מבקש רשיון נהיגה.
(ב) נכשל בעל רשיון נהיגה בבדיקה או בבחינה, רשאית רשות הרישוי לפסלו מהחזיק רשיון נהיגה או לכלול ברשיון תנאים כאמור בסעיף 53 לפקודה.
(ג) האגרה בעד בדיקה רפואית לפי סימן ג' לפרק השני והאגרה בעד הדרכה בנהיגה לפי סעיף 54 לפקודה, יהיו בשיעורים הנקובים בתוספת הראשונה.
212א. הוזמן בעל רשיון נהיגה לבירור, לבדיקה, לבחינה, לקבלת הסבר או הדרכה בנהיגה, רשאית רשות הרישוי להורות על הפקדת רשיונו עד לסיום הבירור, הבדיקה, הבחינה או ההדרכה, ולתת לו רשיון לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שקבעה ברשיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.
212ב. (א) רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור בסעיף 56 לפקודה, לחמש שנים, אם הורשע בכך שבמהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה:
(1) 30 עבירות תעבורה, למעט עבירות חניה;
(2) חמש עבירות מהעבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה או בתוספת העשירית לה.
(ב) קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור בתקנה 545, בשינויים המחויבים.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה.
(ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או תקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג.
213)א) רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה, למעט מי שהוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179, בלבד, שבאותה שנה מלאו חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן – השתלמות בנהיגה); תקנה זו תחול גם על מי שקיבל רישיון נהיגה לפי תקנה 216, אם במועד שבו ניתן לו הרישיון, חלפו פחות משנתיים מיום שקיבל לראשונה רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562.
(ב) משתתף בהשתלמות בנהיגה שנעדר מעל 20% משעות הלימוד שבה, או שנכשל שלוש פעמים במבחן שבסופה, יראו אותו כמי שלא עבר את ההשתלמות; על אף האמור בתקנת משנה זו, רשאית רשות הרישוי לפטור בעל רישיון נהיגה מנוכחות בהשתלמות אם שוכנעה כי אין הוא מסוגל להשתתף בה עקב מגבלה גופנית או כי אין הוא מבין את השפות שבהן היא מתקיימת, ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו כי מי שניתן לו פטור כאמור, ילמד באופן אחר את התכנים הנלמדים בה.
(ג) רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה  כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה.
(ד) רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות.
(ה) (נמחקה).
213א. (א) בתקנות 213א עד 213ח –
"בעל רישיון נהיגה" –
(1) נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודת התעבורה, למעט נוהג חדש שהוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179 ;
(2) בעל רישיון נהיגה לפי תקנות 182, 183, 184 לנהיגת רכב ציבורי ו-185, בעל היתר לפי תקנות 84(ה) או 190(2) ו-(3) לתקנות העיקריות או בעל היתר לפי תקנה 7 לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000;
"משתלם" – בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית.
(ב) בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן – השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה.
(ג) בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל.
(ה) רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה.
213ב. רשות הרישוי תאשר מגרש לקיום השתלמות מעשית (להלן – המגרש), לאחר שיוכיח מבקש האישור להנחת דעתה, כי התקיימו כל אלה:
(1)  המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור;
(2)  מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה;
(3)  בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת הביטוח וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית;
(4) לא נתקיים במבקש האישור האמור בתקנה 15ב(1) עד (3), ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור בתקנה 15ב(1) עד (3).
213ג. (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מדריך בהשתלמות מעשית, למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(2) הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי;
(3) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(4) הוא בעל רישיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש להדריך בהשתלמות מעשית בתקופה של 5 שנים לפחות, ועמד במבחן שליטה בו; על אף האמור בפסקה זו, רשאי בעל רישיון נהיגה לפי תקנות 180, 181, 182 או 183 לשמש מדריך בהשתלמות מעשית לבעל רישיון נהיגה לפי תקנה 184 לנהיגת רכב ציבורי;
(5) סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית.
(ג) תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן:
(1) לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות תקנה 213ו;
(2) לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי.
213ד. (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מנהל מקצועי של מגרש למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(2) הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי תקנה 213ג;
(3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי;
(4) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(5) מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970, שמאי רכב כמשמעותו בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980, בוחן רכב כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו בתקנה 251 או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו בתקנה 579.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש.
(ג) תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן:
(1) לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי;
(2) לפקח על קיום התנאים האמורים בתקנה 213ב;
(3) לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המגרש בהתאם להוראות כל דין;
(4) לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי;
(5) לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית.
213ה. (א) רשות הרישוי תמנה ועדת חריגים בת 5 חברים כלהלן:
(1) שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה;
(2) נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(3) נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה;
(4) נציג ציבור.
(ב) ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה.
(ג) ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור בתקנות 213ג(ב) או 213ד(ב), לפי הענין.
213ו. לא תבוצע השתלמות מעשית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף;
(2) לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור בתקנה 213ב(3).
213ז. (א) רשות הרישוי רשאית למנות מפקח מטעמה שיהיה רשאי –
(1) להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש;
(2) לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית.
(ב) רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם –
(1) הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה;
(2) חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם.
213ח. אישור מגרש לפי תקנה 213ב או הסמכה לפי תקנות 213ג ו-213ד יהיו לתקופה של 5 שנים, אלא אם כן החליטה רשות הרישוי אחרת במקרה מסוים מראש.
214. הזמנה תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת שנרשמה במאגר נתוני הנהגים של רשות הרישוי, ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום שבעה ימים משליחתה, אלא אם כן הכתובת הרשומה כאמור יסודה בטעות של רשות מרשויות המדינה.
215(א) בעל רשיון שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם נתן לרשות הרישוי, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי-יכלתו להתייצב.
(ב) לא התייצב בעל רשיון שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) ולא נתן לרשות הרישוי סיבה סבירה לאי יכלתו להתייצב, רשאית רשות הרישוי להתלות את תוקף רשיון הנהיגה שלו עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה.
סימן ו': המרת רישיון נהיגה

216(א) רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, שהוא בר תוקף, ושדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות בתקנות 176 עד 185, ריישון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו אלה:
(1) אם הוא –
(א) נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן – עולה חדש) – הוא הגיש את בקשתו בתוך שלוש שנים מיום עלייתו;
(ב) תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי – הוא הגיש את בקשתו בתוך שנה מיום שובו לישראל;
(ג) תושב מדינת חוץ – הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו אשרת שהייה בישראל שהיא בת-תוקף, ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי תקנות 176 עד 181.
(2) עומד בתנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;
(3)  עמד בבדיקות ראיה כאמור בתקנות 198 עד 201ג, אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי תקנות 191 עד 197;
(4) לענין הדרגות המנויות –
(א) בתקנות 176 עד 181, עמד גם במבחן שליטה ולענין הדרגה המנויה בתקנה 181, עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד 197;
(ב) בתקנות 182 עד 185, נתקיימו בו גם כל אלה:
(1) עמד בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד 197;
(2) עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי תקנות 203 עד 207 ו-209;
(ג) בתקנות 181 עד 187 –
(1) הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשותה רישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור בתקנה 189(ד)(3);
(2) לא נתמלא בו האמור בתקנה 15ב.
(ב) לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור בתקנות 191 עד 210.
(ג) בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט בפרט 2א בחלק א' לתוספת הראשונה.
(ד) רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א), כולו או חלקו, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי הפקודה;
(2) הוא אזרח חוץ, בעל רישיון נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רישיון נהיגה בדרגות המנויות בתקנות 176 עד 178 ו-180, ובתנאי שהוא נמנה עם אחד מאלה:
(א) הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ;
(ב) ארגון האומות המאוחדות;
(ג) נציגות קרן המטבע הבין-לאומי או הבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח;
(ד) ארגון בין-לאומי אחר – בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983;
(3) רישיון הנהיגה הלאומי שברשותו ניתן לו מאת מדינה או גוף מדיני אחר כמפורט בתוספת השתים עשרה אשר בינו לבין ישראל קיימת אמנה בנושא המרת רישיונות נהיגה, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה באותה אמנה.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור בתקנה 578א.
217(בוטלה)
217א. (בוטלה).
218.  רשות הרישוי רשאית לפטור בהיתר בכתב, באופן כללי או למקרה מסויים, מתחולת כל תקנה מתקנות חלק זה, ולקבוע בו תנאים, לבטלו או לשנות תנאיו.
סימן ז': אגרות רשיון נהיגה
219(א) אגרה בעד רשיון נהיגה או חידוש רשיון נהיגה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה של חלק א'.
(ב) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה, ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו לבנק מורשה על פי דין, לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי.

(ג) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה, אשר התקיים בו האמור בתקנה 174(ב), לא ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו, אלא לפי אישור רשות הרישוי.

220(א) נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת-חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת-חוץ, שהם אזרחי חוץ ושאינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה, ובלבד שאותה מדינה מעניקה פטור מקביל.
(ב) נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי-חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה.
(ג) (בוטלה)
220א. הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי שבעל רשיון נהיגה אינו מסוגל עוד מחמת נכות לנהוג ברכב או נפטר בתקופת תקפו של הרשיון, רשאית היא לבטל את הרשיון ולהחזיר למי שזכאי לכך את האגרה בשיעור של 1/12 מן האגרה ששולמה בעדו, בעד כל חודש של יתרת תקופת תקפו.
פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה
סימן א': תלמיד נהיגה
221(א) לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא לאחר שמלאו לו –

(1) שש עשרה שנים –

(א) אם הוא לומד לנהוג באופנוע כאמור בתקנה 176 ובלבד שהמציא למורה הנהיגה הסכמה בכתב של הורו או אפוטרופסו ללימוד הנהיגה, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים;
(ב) אם הוא לומד לנהוג במכונה ניידת;
(ג) אם הוא תלמיד במגמת מכונאות רכב בבית ספר מקצועי שאישרה, לצורך זה, רשות הרישוי ונתנה לו היתר ללמוד נהיגה.
(2) שמונה-עשרה שנה – אם הוא לומד לנהוג ברכב אחר;
(3) (בוטלה)
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי אדם ללמוד נהיגה ברכב מנועי –
(1) כאמור בתקנה 180(א) לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי;

(2) שבע עשרה שנה לגבי תקנה 181(א)(1), ובלבד שלא יינתן רשיון נהיגה לפי התקנה האמורה אלא אם מלאו למבקש שמונה עשרה שנים.

(ג) (1) מבקש רשיון נהיגה לא ייבחן בבחינה המעשית כאמור בתקנות 206 ו-207, אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים אם הוא מבקש רשיון לפי תקנה 180, ושבע עשרה שנים וחצי אם הוא מבקש רשיון לפי תקנה 181;

(2) על אף האמור בפסקה (1), מבקש המיועד לשירות בטחון כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, ואושר כי הוא נתקבל להכשרה קדם-צבאית בנהיגת רכב כבד וכי הוא לומד נהיגה אצל מורה מטעם צבא-הגנה לישראל, לא ייבחן כאמור בתקנות 202 עד 210 אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים.
(ג1) מבקש רישיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 178 רשאי להיבחן בבחינה העיונית, כאמור בתקנה 205, שישה חודשים לפני הגיל המוקדם ביותר שבו הוא רשאי להיבחן בבחינה המעשית כאמור בתקנה 206 ואולם אם הבחינה העיונית נערכת במסגרת בית ספרו בסיום לימודי חינוך תעבורתי שאישרה רשות הרישוי – אם מלאו לו 16 שנים.
(ד) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנה 179 רשאי ללמוד נהיגה בטרקטור אם מלאו לו חמש-עשרה שנים.
221א. מי שאיננו תושב ישראל, לא ילמד נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת רכב בדרך ולא ייבחן בבחינת נהיגה עיונית או מעשית, אלא אם כן יש בידו אשרה תקפה לשהייה בישראל.
222. לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא אם נבדק לפי סימן ג' לפרק השני וקיבל אישור רפואי לנהיגה.

223)א) לא ידריך אדם ולא יורה נהיגה בבית ספר אלא למי שנתמלאו בו הוראות התקנות 221 עד 222.
(ב) לא ידריך אדם באופנוע ולא יורה נהיגה באופנוע אלא אם המדריך או המורה וכן המתלמד, הכל לפי הענין, חובשים קסדת מגן מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

(ג) המורה נהיגה ברכב בבית ספר או המדריך אדם בנהיגה אחראי לקיומן של תקנות אלה בשעת ההוראה או ההדרכה.
סימן ב': בתי ספר לנהיגה
224.  בקשת רשיון להחזקת בית ספר ולניהולו לפי סעיף 15 לפקודה (להלן – רשיון בית ספר) תוגש לרשות הרישוי שבמחוזה מבקשים להקים את בית הספר.
225)א) לא יינתן רשיון בית ספר אלא לאחר שהמבקש הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי עומדים לרשותו:
(1) מקום מתאים למשרד, למתן שירותים של בית ספר לנהיגה, להוראה עיונית ולהחניית הרכב של בית הספר, ובלבד שלא יהא בו מטרד או הפרעה לסדרי התנועה או לבטיחותה ולא יתנהל בו עסק אחר מלבד הוראת נהיגה;
(2)  כלי רכב רשומים על שמו או על שם מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר או על שם חברת החכר ובלבד שהחוכר הוא המבקש או מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר ופרטיו נרשמו ברישיון הרכב, מן הסוג המתאים להוראת נהיגה בבית ספר לנהיגה למי מפרטים שקבעה רשות הרישוי ומותקנים בהם מיתקנים וציוד אחר שדרשה רשות הרישוי כדי להבטיח למי שמורה נהיגה בשעת ההוראה או לבוחן נהיגה בשעת הבחינה את השליטה המלאה ברכב;
(3)  המיתקנים והציוד הדרושים לצרכי הוראה;
(4) מנהל מקצועי שרשות הרישוי נתנה לו היתר לניהול בית ספר שיעמוד לרשות בית ספר אחד בלבד.
(ב) לא נתקיים במבקש האמור בתקנה 15ב(1) עד (3), ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא נתקיים האמור בתקנה 15ב(1) עד (3)
225א. (א) לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים עיוניים בנהיגת טרקטור, אלא לאחר שהמבקש הוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:
(1) מקום ומשרד מתאימים ללימודים עיוניים לנהיגת טרקטורים;
(2) מיתקנים וציוד הדרושים להוראה העיונית;
(3) מנהל מקצועי שמינתה לכך רשות הרישוי.
(ב) לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים מעשיים בנהיגת טרקטור אלא אם המבקש הוכיח לרשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:
(1)  מגרש אימונים במקום מתאים שאישרה לכך רשות הרישוי;
(2)  טרקטורים וגרורים מסוג ובמספר שתקבע רשות הרישוי;
(3)  מנהל מקצועי שניתן לו היתר מאת רשות הרישוי;
(4)  מקום מתאים למשרד בית הספר;
(5)  מיתקנים וציוד הדרושים להוראת נהיגה בטרקטורים.
225ב. אגרה בעד רשיון בית ספר לנהיגה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה חלק ב' וכאמור בתקנה 15א.
226. רשות הרישוי רשאית לאשר את המנהל המקצועי או לסרב לאשרו, או להגביל ברשיון את המספר והסוג של כלי הרכב שיורשו לבית הספר ולקבוע בו את אזור פעולתו.
227(א) ניתן רשיון בית ספר לתאגיד – לא ייעשה כל שינוי בתאגיד על ידי הוספה או החלפה של חבר או שותף, או על ידי העברת השליטה בתאגיד או על ידי העברה, הוספה, חלוקה חדשה של זכויות או על ידי ביטול, העברה או הקצאה חדשה של מניות, בין חברי התאגיד לבין עצמם או ביניהם לבין מי שאינו חבר התאגיד – אלא בהסכמה בכתב ומראש מאת רשות הרישוי.
(ב) ניתן רשיון בית ספר לתאגיד שהשליטה בו היתה בידי תאגיד אחר או שהיו מניות ממניותיו בידי תאגיד אחר, יחולו הוראות תקנת משנה (א) גם על התאגיד האחר.
228. לא יעביר אדם רשיון בית ספר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להחזיק או לנהל בית ספר על פי רשיון זה, אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי.
229. בעל רשיון בית הספר יחזיקו במקום בולט בבית ספרו.
230(א) רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הוראת נהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקום ואופן ציונם על הרכב.
(ב) קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך המשתמש ברכב לסמן את הרכב כאמור בשעת הוראת נהיגה.
(ג) לא יסמן אדם רכב בסימן היכר כאמור, ולא ינהג ברכב הנושא סימן היכר כאמור בזמן שאין מורים בו נהיגה.
231.  בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי לשם בדיקה ובקורת, בכל עת שתדרוש ובכל מקום שתקבע, את הרכב והציוד המשמשים לצרכי הוראת נהיגה בבית ספרו.
232.  רשות הרישוי, או מי שהוסמך על ידיה לצורך זה (להלן – המבקר), רשאית בכל עת סבירה להיכנס לכל בית ספר לשם –
(1) בדיקת הרכב, הציוד והמיתקנים ובקורת עליהם;
(2) בקורת שיטות ההוראה;
(3) בקורת הרשיונות הנדרשים לפי תקנות אלה וכל דבר הנוגע לפיקוח על בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה.
233(א) לא מצאה רשות הרישוי או המבקר את בעל בית הספר או את מנהלו המקצועי במשרד בית הספר, יתייצב בעל בית הספר או מנהלו המקצועי במקום או במועד שקבעו.
(ב) הודעה הקובעת מועד ומקום כאמור, יראו אותה כאילו נמסרה בתום שבעה ימים מיום שליחתה, אם נשלחה בדואר רשום לפי המען שברשיון בית הספר.
234(א) לא יעסיק בעל בית ספר בהוראת נהיגה אלא מורה מוסמך ולא ירשה למי שאינו מורה מוסמך להורות נהיגה בבית ספרו.
(ב) לא יעסיק בעל בית ספר מורה מוסמך בהוראת נהיגה אלא באותו סוג רכב שהמורה הורשה להורות בו לפי הרשיון להוראת נהיגה שניתן לו על פי סעיף 15 לפקודה.
(ג) לא יעסיק בעל בית ספר בהוראה עיונית אלא מורה מוסמך שקיבל מאת רשות הרישוי היתר להוראה עיונית.
235(א) רשות הרישוי רשאית לקבוע לבית ספר תכנית למודים.
(ב) קבעה רשות הרישוי תכנית לימודים כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך להורות נהיגה לפי התכנית, אך מותר להם להוסיף על התכנית.
235א. (א) הוראת נהיגה מעשית באופנוע תיעשה בשני שלבים.
(ב) בשלב הראשון ילמד התלמיד שליטה באופנוע כשהלימוד נעשה במגרש שהוכשר לצורך זה או במקום אחר כשאין בלימוד בו כאמור כדי להפריע או לסכן עוברי דרך ואושר על ידי רשות הרישוי; בסיום שלב זה ייבחן התלמיד בדרך שתורה רשות הרישוי על ידי מורה מוסמך או על-ידי המנהל המקצועי של בית הספר שבו הוא לומד.
(ג) בשלב השני ילמד התלמיד התמצאות בתנועה בדרך, ובלבד שלא ילמד מורה מוסמך תלמיד בשלב השני אלא אם התלמיד עמד בהצלחה בבחינה כאמור בתקנת משנה (ב).
(ד) הוראת הנהיגה בשלב השני כאמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיעשה כשהמורה מלווה עד שלושה תלמידים כאשר המורה והתלמידים נוהגים כל אחד באופנוע.
(ה) (נמחקה).
236(א) לא יורה אדם נהיגה ולא ירשה בעל בית ספר להורות נהיגה בבית ספרו אלא ברכב שאושר בכתב לצורך זה על ידי רשות הרישוי.
(ב) לא יינתן אישור אלא לרכב שקיים לגביו ביטוח סיכוני צד שלישי, להנחת דעת רשות הרישוי, שתוקפו כתקופת תוקף האישור.
236א. (בוטלה)
237.  הוכח לרשות הרישוי שמשתמשים בבית ספר ברכב שאינו מתאים, או שחדל להתאים, לתנאים המפורשים בתקנה 225(א)(2), רשאית היא, בצו שיישלח לבעל בית הספר בדואר רשום, להפסיק את תקפו של האישור שניתן לגבי אותו רכב; ניתן צו כאמור, יחזיר בעל בית הספר לרשות הרישוי את האישור תוך 5 ימים מיום שנשלח אליו הצו.
238. בעל בית ספר שקיבל צו כאמור יפרק מיד את המיתקנים המיוחדים שברכב המשמשים להוראת נהיגה וימסור על כך הודעה בכתב לרשות הרישוי עם החזרת האישור כאמור בתקנה 237.
239. כל עוד הצו האמור בתקפו לא ישתמש בעל בית ספר ברכב שלגביו ניתן הצו לצורך הוראת נהיגה ולא ירשה לאחר להשתמש בו כאמור.
240. תוקנו הפגמים שבגללם ניתן הצו, רשאית רשות הרישוי לבטל את הצו ולהחזיר את האישור לבעל בית הספר.
241. בעל בית ספר ינהל ספר רישום ערוך יום-יום, בצורה שקבעה רשות הרישוי, ובו יצויין לגבי כל תלמיד לחוד –
(1) שמו, מענו וגילו;
(2) תוצאות הבדיקה הרפואית בה עמד;
(3) מועד התחלת הלימודים;
(4) מספר השיעורים, סדרם ותמציתם;
(5) מועד סיום הלימודים;
(6) פרטי הבחינות שנבחן ותוצאותיהן.
242.  בעל בית ספר חייב להמציא לרשות הרישוי או למבקר את ספר הרישום בכל עת שיידרש.
243.  בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי דו"חות, הודעות, פרטים או מסמכים אחרים הנוגעים לפעולות בית הספר ככל אשר רשות הרישוי תדרוש ממנו וימסור פרטים נכונים ומלאים ותשובות נכונות ומלאות ככל שיידרש.
244(א) בעל בית ספר יתן לרשות הרישוי לגבי כל אדם שלמד בבית-ספרו, עם גמר הלימוד או הפסקתו, תעודה בצורה שקבעה רשות הרישוי ובה יצויין:
(1)  שם בית הספר ושמות מוריו שאצלם למד;
(2)  סוג הרכב עליו למד ומספר רשיון ההחזקה של הרכב;
(3)  מספר השיעורים שקיבל וסדרם;
(4)  מועדי תחילת הלימודים וסיומם;
(5)  תוצאות הבחינות שנערכו בבית הספר בהן נבחן.
(ב) התעודה תהיה חתומה על ידי בית הספר ומנהלו המקצועי.
(ג) לא יידרש כל תשלום או תמורה בעד מתן תעודה כאמור.
סימן ג': מורים מוסמכים
245(א) בקשה למתן רשיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16 לפקודה או היתר להוראה עיונית כאמור בתקנות 234(ג) ו-245(ב) או היתר לניהול מקצועי כאמור בתקנה 225(א)(4) תוגש לרשות הרישוי.
(ב) לא יעסוק אדם בהוראה עיונית אלא אם קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי.
246(א) הבחינות למורים מוסמכים ייערכו על ידי רשות הרישוי או מי שהסמיכה לכך והן יתקיימו במועד ובמקום שקבעה רשות הרישוי.
(ב) כל בחינה יכול שתיערך שלבים שלבים שכל אחד מהם יהיה במועד אחר.
(ג) בעד הבחינות לפי סימן זה ישולמו האגרות המפורטות בחלק ב' של התוספת הראשונה.
(247א) על המבקש רשיון להוראת נהיגה ברכב מנועי, למעט טרקטור לעמוד בתנאים אלה:
(1) מלאו לו 21 שנה;
(2) הוא תושב ישראל;
(3) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(4) המציא אישור שכושר הראיה שלו בשתי העיניים הוא כאמור בתקנות 198(ב)(2) ו-199(א)(2) ואישור רפואי כאמור בתקנות 192 ו-193;
(5) סיים שתים עשרה שנות לימוד;
(6) עמד בהצלחה בבחינות שנקבעו או אושרו על ידי רשות הרישוי בנושאים שלהלן:
(א) מבחני התאמה;
(ב) מבחני ידע בנושאים: גיאומטריה, מתמטיקה, פיסיקה ועברית, ברמה של עשר שנות לימוד בהתאם לתכנית מאושרת על ידי משרד החינוך והתרבות;
(7) הוא בעל רשיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש רשיון הוראה, והוכיח, בדרך שהורתה רשות הרישוי, את כושר נהיגתו ברכב האמור להנחת דעתה;
(8) היה לו רשיון נהיגה במשך שלוש שנים לפחות לרכב מהסוג שלגביו מבוקש רשיון ההוראה.
(ב) הוראות תקנת משנה (א), למעט פסקה (6), יחולו גם לגבי מבקש רשיון הוראה לטרקטור.
(ג) (בוטלה).
248. (א) לא יינתן רשיון להוראה אלא אם המבקש –
(1) הוא בוגר בית ספר להכשרה מקצועית למורים מוסמכים לנהיגה אשר אושר על ידי רשות הרישוי ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה;
(2) עמד בהצלחה בבחינות למורים מוסמכים בגמר הלימודים בבית הספר, בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על-ידי רשות הרישוי;
(3) לא הועסק במשרד הרישוי במשרד התחבורה בתקופה של שנה אחת שקדמה למתן הרשיון.
(ב) רשיון הוראה לטרקטור לגבי מבקש אשר אינו ממלא אחר האמור בתקנת משנה (א), יינתן לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או שאושרה על ידי רשות הרישוי.
(ג) (1) מבקש היתר להוראה עיונית, אשר נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל היתר להוראה עיונית;
(2) מבקש היתר להוראה עיונית, אשר לא נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל רשיון להוראה עיונית לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי.
249. (בוטלה).
250. (א) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש רשיון מן התנאים המפורטים בתקנות 247 ו-248, כולן או מקצתן, אם הוא עולה חדש או תושב חוזר ועסק כמורה לנהיגה בחוץ לארץ.
(ב) רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבקש רשיון אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד בוחן נהגים או מורי נהיגה ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת נהגים או מורי נהיגה, בתקופה של לפחות 5 שנים לפני מועד הגשת הבקשה ובהמלצת מנהל המשרד, מן התנאים המפורטים בתקנות 247 ו-248, כולן או מקצתן, למעט התנאי האמור בתקנה 248(א)(3).
(ג) רשות הרישוי רשאית פטור מן התנאים המפורטים בתקנות 247 ו-248, כולם או מקצתם, למעט התנאים האמורים בתקנות 247(א)(3) ו-248(א)(3), מבקש רישיון שעסק בפועל בהוראת נהיגה בצבא הגנה לישראל (להלן – מורה נהיגה צבאי), במשך שתים עשרה שנים שהחלו אחרי יום כ"ו בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002) או אם נתקיימו בו אלה:
(1) שימש מורה נהיגה צבאי במשך שתים עשרה שנים לפחות שהסתיימו לא לפני יום י"ט באב התשנ"ט (1 באוגוסט 1999) או שימש מורה נהיגה צבאי במשך שמונה שנים לפחות שתחילתן לא יאוחר מיום כ"ג באב התשס"ב (1 באוגוסט 2002);
(2) סיים בהצלחה קורס הסבה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי; אם שימש מורה נהיגה צבאי במהלך אחת התקופות האמורות בפסקה (1), כולה או מקצתה, לתלמידים שהיו בעלי רישיון נהיגה – סיים בהצלחה קורס השלמה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי.
(ד) רישיון כאמור בתקנת משנה (ג) יהיה מן הסוג התואם את דרגת רישיון הנהיגה הגבוהה ביותר שבהוראתה עסק מורה הנהיגה הצבאי במשך שנתיים לפחות.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), רשאית רשות הרישוי ליתן פטור כאמור בתקנת משנה (ג), כולו או מקצתו, למי ששימש מורה נהיגה צבאי במשך שש שנים לפחות ועיסוקו כמורה נהיגה צבאי הופסק על ידי צבא הגנה לישראל לאחר כ"ג באב התשס"ב (1 באוגוסט 2002).
250א. לא יורה בעל רשיון להוראת נהיגה אלא במסגרת בית ספר לנהיגה בעל רשיון בר תוקף על פי סימן ב' לפרק זה.
סימן ד': מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה
251. (א) על המבקש היתר לניהול מקצועי של בית ספר להוראת נהיגה ברכב מנועי לעמוד בתנאים אלה ולא יינתן לו היתר לניהול מקצועי אלא אם קיימים בו תנאים אלה:
(1) הוא מחזיק ברשיון להוראת נהיגה ועסק למעשה בהוראת נהיגה באותו סוג רכב שלגביו מבוקש ההיתר לניהול מקצועי במשך שלוש שנים לפחות שקדמו להגשת הבקשה;
(2) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(2א) סיים 12 שנות לימוד;
(3) אושר בידי ועדת בוחנים כאמור בתקנה 252;
(4) סיים בהצלחה קורס למנהלים מקצועיים של בית ספר לנהיגה שאישרה רשות הרישוי בהתאם לתכנית לימודים  שאושרה;
(5) עמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה בגמר הלימודים בבית הספר.
(ב) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש היתר לניהול מקצועי, אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד של רב בוחן ראשי או רב בוחן או מפקח על בתי ספר לנהיגה ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת מורי נהיגה או נהגים, מן התנאים המפורטים בתקנה זו, כולן או מקצתן.
252. (א) ועדת בוחנים כאמור בתקנה 251(א)(3) תהיה של ארבעה חברים, והם:
(1) המפקח הארצי על בתי ספר לנהיגה שבמשרד התחבורה;
(2) מנהל משרד הרישוי שבמחוזו הוגשה הבקשה, ובהעדרו – המפקח על בתי ספר לנהיגה באותו מחוז;
(3) (נמחקה);
(4) נציג האגף להכשרה מקצועית שבמשרד העבודה והרווחה;
(5) נציג הארגון של בתי ספר לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של בתי ספר לנהיגה.
(ב) ועדת הבוחנים תשב בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה והוא ישמש יושב ראש הועדה.
(ג) ועדת הבוחנים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצותיה לענין התאמת המבקשים להשתתף בקורס למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה.
252א. אלה תפקידי המנהל המקצועי:
(1) לפקח על כך שהמורים המלמדים בבית הספר ימלאו אחר הוראות פקודת התעבורה והתקנות לפיה (להלן – דיני התעבורה) והוראות רשות הרישוי שהיא העבירה אליו;
(2) לפקח על כך שהרכב של בית הספר או המופעל בידיו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה;
(3) לפקח על ביצוע שיטת ההוראה ותכנית הלימודים שקבעה רשות הרישוי;
(4) בירור תלונות של תלמידים בבית ספר בענין לימוד הנהיגה והוראתה בידי מורים בבית הספר.
סימן ה': הוראות כלליות
253. (א) מורה מוסמך או מנהל מקצועי ייבחנו בחינה נוספת כל אימת שתדרוש רשות הרישוי אם היא משוכנעת שהדבר דרוש מטעמי בטיחות הציבור או יעילות ההוראה; לא התייצב לבחינה או נכשל בה רשאית רשות הרישוי לבטל את רשיונו או להתלותו עד שיתמלאו התנאים שתקבע.
(ב) רשות הרישוי רשאית להזמין מורה מוסמך או מנהל מקצועי להתייצב במקום ובמועד שתקבע לשם קבלת הדרכה, אם לדעתה הדבר דרוש להשלמת ידיעותיו של המורה.
254. (א) רשיון או היתר שניתן או חודש בהתאם לפרק זה יהיה לתקופת תקפו של רשיון הנהיגה של המבקש רשיון הוראה או היתר (להלן בתקנה זו – מבקש).

(ב) רשות הרישוי רשאית לקבוע ברשיון הנהיגה של המבקש את הרשיון או ההיתר שניתן לפי פרק זה, ובלבד שהאגרה שתשולם בעד רשיון הנהיגה תכלול גם את האגרה בעד הרשיון או ההיתר שניתנו לפי פרק זה.
(ג) מורה מוסמך יחזיק ברשותו בשעת הוראת נהיגה את רשיון ההוראה ואת רשיון הנהיגה שלו.
(ד) מורה מוסמך שנפסל מהחזיק ברשיון נהיגה – בטל רשיון הוראת הנהיגה שלו לגבי אותה תקופה בה הוא פסול מהחזיק ברשיון נהיגה, בכפוף לתנאים שקבעה רשות הרישוי.
סימן ו': הדרכה
255. (א) לא ידריך אדם בנהיגה אלא לפי היתר לכך מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) בעל היתר יחזיק אותו ברשותו בשעת ההדרכה ברכב.
256. (א) לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשע על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש.
(ב) לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אלא בסוג הרכב שיש לו רשיון עליו ושבו נהג למעשה במשך שלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לו רשיון נהיגה לרכב כזה באותה תקופה.
(ג) (בוטלה).
257. רשות הרישוי רשאית, בין היתר, לדרוש התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר.
258. לא ידריך אדם בנהיגה אלא ברכב, שקיים עליו ביטוח, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקופת תקפו היא כתקופת תקפו של היתר ההדרכה.
259. לא ידריך אדם בנהיגה אלא אם מלאו לו 21 שנה.
260. (א) לא ידרוש אדם ולא יקבל, לא יתן ולא יציע שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה להרשות למורה מוסמך, במקרה מסויים, לקבל שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
261. (א) רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הדרכה בנהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקומם ואופן ציונם על הרכב.
(ב) קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב המדריך לסמן את הרכב לזמן הדרכה כאמור; לא ינהג אדם ברכב המסומן כאמור אלא בזמן שמדריכים בו.
262. לא ילמד אדם נהיגה אצל מדריך שלא נתמלאו בו הוראות סימן זה.